רוב בני הזוג מחליטים, בשלב מסוים במערכת היחסים ביניהם, שהם רוצים להביא לאוויר העולם ילד. אז גם מתחילים מאמצי הכניסה להריון, שאינם פשוטים. זוגות רבים סובלים מבעיות בפוריות ואינם מצליחים להיכנס להריון למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. כאשר בני הזוג מקיימים יחסי מין מלאים במשך תקופה של שנה בקביעות במועדים המתאימים וללא אמצעי מניעה, אך אינם נכנסים להריון, הם מוגדרים כסובלים מאי פוריות.
בין אם מקור הכישלון הוא טבעי (אי פוריות) ובין אם מדובר בגורמים מלאכותיים, כמו בחלק ממקרי העקרות, ברור שמדובר בצרה לא קטנה.
הגורמים לאי פוריות
בעיות באי פוריות עלולה להיגרם עקב תופעות המופיעות אצל הגבר, האישה ולעיתים שניהם דגם יחד. אי פוריות אצל גברים מבוטאת בייצור תאי זרע בכמות קטנה מדי או בהיעדר ייצור בכלל, בפגמים הקיימים במבנה ובתנועות הזרע או לחלופין בחוסר יכולת שלו לחדור את התאים המקיפים את תא הביצה בגוף האישה. מצבים אלו עלולים להיגרם עקב בעיות אנטומיות אצל הגבר, גורמים שונים הפוגעים בכמות ובאיכות הזרע (בעיות כרומוזומליות, אשך תמיר, טיפולים כימותרפיים ועוד), מחלות אנדוקרינולוגיות או בעיות המוגדרות כ"סקסואליות": אימפוטנטיות, ליבידו נמוך וכן הלאה.
ברוב המקרים המקור לאי פוריות הוא בעיות אשר חלות אצל האישה, כאשר גם כאן החלוקה היא לכמה סוגי בעיות עיקריות: החל מליקויים בביוץ (בין רבע לחמישית ממקרי האי פוריות לערך נגרמים מכך) או במערכת הרבייה, דרך זיהומים או דלקות ועד לגורמים בעלי אספקט גופני ונפשי כאחד.
בהרבה מאוד מקרים מדובר בשילוב בין כמה וכמה גורמים, שיכולים להיות קשורים לאחד מבני הזוג או לשניהם גם יחד. לא חסרים מצבים בהם לא מצליחים להבין מהו מקור הבעיה, גם אם העובדות נוכחות בשטח ומצביעות על חוסר יכולת להיכנס להריון חרף מאמצים הולכים וחוזרים.
שורה ארוכה של טיפולים
אי אפשר לספק תשובה חד משמעית לאופן הטיפול בבעיות בפוריות ובאי כניסה להריון, בעיקר עקב האבחנה שעשינו מעלה. יש שורה ארוכה של גורמים שעלולים להביא לתרחישים בעייתיים אלה, כאשר גם מאפיינים אחרים הקשורים לנפשות הפועלות ולטיב היחסים ביניהם עשויים להשפיע. בנוסף לכך בחלק גדול מהמקרים מוחלט על כמה אופני טיפול הנעשים במקביל, או בזה אחר זה, על מנת לראות מהו הפתרון היעיל ביותר והנכון ביותר בסיטואציה הנוכחית.
פעמים רבות הפתרון לחוסר הפוריות ולאי הכניסה להריון הוא כירורגי, עם טיפולים דוגמת תיקונים במערכת הרבייה, צינתור דו צדדי המיועד לתקן את בעיית הווריקוצלה ועוד. הטיפול התרופתי משתנה מטבע הדברים אצל גברים לעומת נשים. במקרה של גברים, עשוי הטיפול להתמקד בהאצת ייצור תאי הזרע, בעוד שאצל נשים חלק גדול מהתרופות מיועד לעודד את הביוץ.
ברוב המקרים, הטיפולים התרופתיים והכירורגיים (טיפולים פשוטים יחסית) יתבצעו כקו ראשון. אם הם אינם מוכיחים עצמם כיעילים עבור הזוג הספציפי, או לא יכולים להתבצע כלל מסיבות שונות, עשויה להידרש הפריה מלאכותית. קצרה היריעה מלפרט כאן על הפרעה מלאכותית, שיכולה להיות מבוססת על הפריה חוץ גופית אבל גם על שיטות אחרות. מדובר בתהליך מורכב וגם יקר, בעלות כספית גבוהה. עם זאת, עבור לא מעט זוגות זוהי למעשה התקווה האחרונה להביא לאוויר העולם ילד.
הרפואה המשלימה הפכה ללגיטימית פי כמה בעולם בשנים האחרונות, וניתן לראות לכך עדות גם בטיפולי אי הפוריות: שיטות דוגמת דיקור סיני שיכולות לחולל אפקט חיובי. קבוצות תמיכה וטיפולים פסיכולוגיים משלימים פעמים רבות את התמונה, גם מכיוון שבחלק מהמקרים יש לחוסר ההצלחה להיכנס להריון ממד נפשי מסוים.
