זה לא סוד שהתפתחות התינוק בשנה הראשונה של חייו היא דרסטית וכוללת הרבה מאוד תחנות לאורך הימים, השבועות והחודשים. נראה שזהו "אינסטינקט" הורי לדאוג, או לחשושה שמא התינוק לא נמצא בקצב שהוא אמור להיות בו – מה שעלול להצביע במקרים הקיצוניים על בעיות שונות. אז מהן בכלל אותן תחנות?
התחנה הראשונה: מגיל 0 ועד שלושה חודשים
את הסקירה אנחנו מתחילים עם פרק הזמן הראשון, החל על פי החלוקה שנעשה מגיל הלידה ועד לסביבות גיל שלושה חודשים (כמובן שניתן לחשוב על אופני חלוקה אחרים). חודשים אלה הם במידה רבה תקופת ההתפתחות המוטורית של התינוק. טונוס השרירים הגבוה עשוי להביא לתנועות בלתי רצוניות של התינוק, הרפלקסים מתפתחים אצלו אך כפות הידיים נוטות להיות סגורות.
לקראת גיל שלושה חודשים התנועות שלו נוטות להיות רצוניות יותר, כשגם גירויים לסביבה הם תחנה חשובה נוספת. רפיון שרירי הגוף והמשך ההתפתחות המוטורית עשויים להביא לתזוזה חופשית יותר של ראש התינוק (כולל מבט כלפי מעלה או מעקב עם העיניים), לתנועות סימטריות יותר ועוד. בתקופה זו מתפתחים גם חושי התינוק, הראייה שלו מתחילה להתגבש והוא מגיב לצלילים. הוא עשוי לגלות העדפות לקולות, לריחות או לאופני מגע שונים.
התחנה השנייה: גיל 3-6 חודשים
לקראת החודש הרביעי של חייו התינוק משפר את השליטה שלו בידיים שלו, כמו גם את התיאום שבין העין ליד. כך למשל הוא צפוי להגיב לחפצים ולשלוח לקראת ידיים. עם ההתקרבות לגיל חמישה חודשים יכול התינוק לרוב להתהפך, כאשר בדרך כלל ההיפוך מהבטן לגב יגיע לפני ההיפוך מהגב לבטן.
בגיל חמישה חודשים לערך התינוק מחזיק חפצים ומכניס אותם לפה, מוצץ או נושך אותם. הוא נוטה להעביר חפצים מיד ליד, מגלה את הקשר שבין תזוזה ומתחיל מבחינה תקשורתית במלמול אי אילו הברות. באותה תקופה ניתן כבר להתחיל לחשוף אותו בהדרגה למזון מוצק יותר.
גיל חצי שנה עד שנה
תקופה זו מאופיינת בתזזיתיות של התינוק, שחוקר את העולם. הוא מתחיל בזחילה ולאחר מכך נעמד על ארבע. בקיעת השיניים הידועה מתחילה לרוב בסביבות גיל שישה-שבעה חודשים, והיא עשויה להיות מלווה בתסמינים לא נעימים אצל התינוק. בגיל שמונה חודשים אמור התינוק "על פי הספר" להתחיל בזחילה ובהתקדמות, ולאחר מכן להתיישב בעצמו מספר דקות. בתחילה או ייפול, אבל בהדרגה הוא ישתפר בכך.
בגיל עדרה חודשים לערך התינוק אוחז בחפצים על מנת לעמוד, ובהמשך מושך את עצמו כלפי מעלה. בערך בגיל שנה הוא כבר עשוי לצעוד מספר צעדים קדימה תוך שהוא נעזר ברהיטים, בחפצים או באביזרים ייעודיים.
כל תינוק הוא סיפור משלו
למרות התחנות הכלליות שהובאו כאן, צריך לזכור שלכל תינוק יש את הקצב משלו. יש מקרים בהם איחור בהתפתחות מעידים על דבר מה שמצריך התבוננות או אפילו טיפול, אבל ממש לא בכולם. בדיקה שגרתית אצל רופא ילדים או אחות טיפת חלב יכולה לספק תשובות לשאלות ולהבהיר האם יש צורך בהמשך בדיקות ואבחון, או שפשוט יש להתאזר בסבלנות.
