הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים מאופיינת באותם התסמינים שחווים מבוגרים, אך מייחדת לילדים אתגרים ספציפיים להם. לפניכם מדריך להורים לילדים עם הפרעת קשב שתעניק לכם את כל הידע הדרוש על הפרעות קשב וריכוז – ילדים שמתקשים בלימודים, ביצירת קשרים חברתיים, בהתנהגות נאותה בבית ועוד. גלו כיצד אתם יכולים לסייע לילדים שלכם לצלוח את החיים ובעיקר להרגיש מובנים ומוערכים.
הפרעות קשב וריכוז – ילדים
מה זה ADHD?
הפרעת קשב וריכוז הנקראת גם Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD, היא הפרעה התפתחותית נוירולוגית שמתבטאת בקשיים בשמירה על קשב וריכוז לאורך זמן, באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. ילדים עם ADHD מתקשים להתמקד במטלות, במיוחד במטלות משעממות או חזרתיות. הם נוטים להסיח את דעתם בקלות, לאבד חפצים, לשכוח הוראות ולהתקשות בארגון וניהול זמן. כמו כן, הם עשויים להיות אימפולסיביים, לפעול ללא חשיבה ולהתפרץ לדברי אחרים.
תסמינים והשפעה
ילדים היפראקטיביים מרבים לזוז, מתקשים לשבת במקום אחד לאורך זמן ונוטים לדבר ללא הפסקה. התסמינים משתנים מילד לילד ויכולים להופיע בדרגות חומרה שונות. חשוב לזכור שכל ילד מאבד ריכוז או מתנהג באימפולסיביות מדי פעם, אך אצל ילדים עם ADHD התסמינים הם מתמשכים, חמורים יותר ופוגעים בתפקוד בהיבטים שונים של החיים כמו לימודים, קשרים חברתיים ודימוי עצמי.
גורמים וסיבות להפרעות קשב וריכוז
גנטיקה
הגורמים המדויקים להפרעת קשב וריכוז עדיין אינם ידועים לחלוטין, אך ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. מחקרים הראו כי ישנו קשר גנטי משמעותי, כאשר להורים ולקרובי משפחה יש ADHD קיים סיכוי גבוה יותר שהילדים במשפחה גם יסבלו מההפרעה.
גורמים סביבתיים
נוסף לכך, גורמים סביבתיים כמו חשיפה לרעלים במהלך ההיריון (עישון, אלכוהול), לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ופגיעות מוחיות עלולים להעלות את הסיכון. יש הטוענים שגם דיאטה עתירת סוכרים ושומנים ושימוש מופרז במסכים עלולים לתרום להתפתחות ההפרעה, אך הקשר המדויק עדיין לא הוכח מחקרית. חשוב להבין שהפרעת קשב אינה נגרמת כתוצאה מהורות לקויה או חוסר משמעת. יחד עם זאת, גישה הורית עקבית ותומכת יכולה לעזור מאוד בהתמודדות עם האתגרים. בבלוג של הקשב שלי תוכלו למצוא מידע רב ועצות מועילות להורים המתמודדים עם הפרעת הקשב של הילדים שלהם.
אבחון הפרעות קשב וריכוז – ילדים
תהליך האבחון
אבחון מדויק של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים הוא קריטי לצורך מתן טיפול מתאים. תהליך האבחון כולל איסוף מידע מקיף על התסמינים, ההתנהגויות והתפקוד של הילד בהקשרים שונים כמו בית, בית ספר וחברה. בדרך כלל, רופא ילדים או איש מקצוע בבריאות הנפש (פסיכיאטר, פסיכולוג) יערוך ראיונות איתכם ועם הילד, ישלח שאלונים לכם ולמורים בבית הספר, ויתצפת על התנהגות הילד.
כדי לקבוע אבחנה של ADHD, הילד צריך להפגין תסמינים בלפחות שני הקשרים שונים (למשל גם בבית וגם בבית הספר), והתסמינים צריכים להופיע לפני גיל 12 ולהימשך לפחות 6 חודשים ברמה שאינה מתאימה לשלב ההתפתחותי. נוסף על כך, צריכה להיות פגיעה משמעותית בתפקודים אקדמיים, חברתיים או תעסוקתיים. חשוב לשלול הפרעות אחרות כמו חרדה, דיכאון או קשיי למידה שיכולות לגרום לתסמינים דומים.
בדיקות ואבחונים נפוצים
עך אף הרצון הטוב שלכם לאבחן מייד את הילד שלכם בבדיקה זריזה ולהתחיל לבנות תוכנית שתעזור לו, לא קיימת בדיקה יחידה שיכולה לאבחן ADHD, ולכן נדרשת הערכה מקיפה שמשלבת מידע ממגוון מקורות. הכלים האבחוניים הנפוצים כוללים:
- ראיונות קליניים מובנים עם ההורים והילד.
- שאלוני דירוג תסמינים להורים ומורים.
- תצפיות ישירות על התנהגות הילד.
- מבחני קשב וריכוז ממוחשבים.
- מבחנים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים.
- הערכת מיומנויות אקדמיות ולימודיות.
בחלק מהמקרים, ייתכן ויידרשו גם בדיקות פיזיות ובדיקות שמיעה וראייה כדי לשלול בעיות רפואיות אחרות. חשוב שתשימו לב שהאבחון נערך על ידי אנשי מקצוע מנוסים ומיומנים, תוך שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי והילד עצמו.
אוקיי, קיבלתם אבחון, מה עכשיו?
טיפול תרופתי
לא חייבים להיעזר בתרופות, אך הם יכולות לעשות פלאים. התרופות הנפוצות ביותר לטיפול ב-ADHD הן ממריצים כמו מתילפנידאט (ריטלין) ואמפטמינים. תרופות אלו פועלות על ידי הגברת הפעילות של מוליכים עצביים במוח (בעיקר דופמין ונוראדרנלין) שמעורבים בקשב, ריכוז ושליטה בדחפים. מחקרים הראו שתרופות ממריצות יעילות בשיפור תסמיני ADHD בקרב 70-80% מהילדים, כאשר רוב הילדים חווים שיפור משמעותי בקשב, ירידה באימפולסיביות והיפראקטיביות ושיפור בתפקוד.
עם זאת, כמו בכל תרופה, ישנם גם תופעות לוואי אפשריות כמו ירידה בתיאבון, קשיי שינה, כאבי בטן, כאבי ראש ושינויים במצב הרוח. חשוב לעקוב אחר הילד שלכם, לבדוק כיצד התרופה משפיעה עליו ולדווח לרופא על תופעות לוואי. במקרים מסוימים אפשר להתאים את המינון או סוג התרופה לפי הצרכים והתחושות של הילד שלכם. ישנן גם תרופות לא ממריצות כמו אטומוקסטין והתרופות להפרעות קשב שאינן ממכרות כמו סטרטרה.
טיפול התנהגותי ופסיכולוגי להפרעות קשב וריכוז – ילדים
נוסף לטיפול התרופתי, ישנה חשיבות רבה לטיפול התנהגותי ופסיכולוגי בילדים עם ADHD. טיפול התנהגותי כולל עבודה עם הילד וההורים על אסטרטגיות לשיפור הקשב והארגון, ניהול זמן, הצבת גבולות, חיזוקים חיוביים ומתן תגובות יעילות. הדרכת הורים מלמדת את ההורים כיצד להתמודד עם התנהגות הילד, לתגמל התנהגות רצויה ולהימנע ממתן תשומת לב להתנהגות בלתי רצויה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עוזר לילדים לזהות דפוסי חשיבה שליליים, להתמודד עם תסכול, לפתח מיומנויות חברתיות ולשפר בעיות התנהגות. גם טיפול משפחתי יכול לשפר את התקשורת והאינטראקציות ביניכם. במקרה הצורך, גם טיפול רגשי פרטני יכול לעזור לילד להתמודד עם קשיים רגשיים נלווים.
שילוב של טיפולים שונים
הגישה המומלצת כיום לטיפול ב-ADHD היא שילוב של טיפול תרופתי עם התערבויות התנהגותיות ופסיכולוגיות. מחקרים מראים כי שילוב כזה מביא לתוצאות הטובות ביותר בשיפור התסמינים והתפקוד של הילד לאורך זמן, יותר מאשר כל טיפול בנפרד. תוכנית הטיפול צריכה להיות מותאמת אישית לכל ילד על פי הצרכים הספציפיים שלו, חומרת התסמינים והקשיים הנלווים. חשוב שתשתפו פעולה עם הצוות החינוכי ואנשי הטיפול ותעבדו יחד כדי לתמוך בילד שלכם בצורה הטובה ביותר.
לסיכום
התמודדות מוצלחת עם הפרעת קשב דורשת מאמץ משותף שלכם עם הילד האהוב שלכם ועם הסביבה התומכת שלו. בזכות הכלים, הגישה והטיפול הנכונים, רוב הילדים עם ADHD יכולים לשגשג, לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולחיות חיים מספקים ומלאים. לכן, אל תילחצו וקראו עוד על הפרעות קשב וריכוז – ילדים בסוף משקפים את ההתנהגות של הוריהם ואם אתם תהיו רגועים וחדורי מטרה, כך גם הם יהיו.
