הרגע בו האישה מגלה כי בבטנה יש שני עוברים, ולא עובר אחד, מטלטל תמיד את עולמה. אם גם כך ההריון והלידה כרוכים בחששות רבים, אלו עולים כפליים במקרה של לידת תאומים. החדשות הטובות הן שעם התפתחות הרפואה המודרנית, יש כיום כלים להתמודדות ראויה עם האתגר שבלידת תאומים.
ביצוע בדיקות ומעקב תמידי אחר קצב ההתפתחות של העוברים, וקבלת החלטות נכונה בזמן אמת, הם כמה מדרישות החובה בדרך ללידה המוצלחת.
נקודת ההתחלה: זיהוי עצם ההריון מרובה העוברים
אישה לא יכולה לדעת מראש שהיא נכנסת להריון מרובה עוברים, גם אם יש כמה גורמים שמעלים את הסיכון לכך (למשל היסטוריה משפחתית של לידות תאומים). את ריבוי העוברים מגלים לרוב בבדיקות הריון שגרתיות, המתבצעות במהלך השליש הראשון של ההריון או לכל היותר בשליש השני. באמצעות בדיקת אולטרה סאונד אמור הרופא להבחין במספר העוברים, גם אם היו כבר מקרים בהם הבחינו רק לאחר כמה בדיקות שמדובר בהריון מרובה עוברים.
במצבים אחרים ניתן להסיק על לידה מרובת עוברים, או לפחות לחשוד בכך, דרך בדיקות אחרות הנעשות כחלק מהליך ההריון: למשל בדיקת דם בה הרמה של הורמון בדיקת ההריון, ה-hCG, גבוהה במיוחד.
סדרה ארוכה של בדיקות
לא צריך להיות מומחה לתחום כדי לדעת שרמת הסיכון של הריון מרובה עוברים גבוהה משמעותית בהשוואה ללידות "רגילות". המשקל הכללי הכולל של העוברים מגדיל את הלחץ על איברי ומערכות הגוף, מה שמקשה על התסמינים שהאישה סובלת מהן ומעלה את הסיכון. העובדה שהעוברים צורכים יחדיו את הרכיבים החיוניים שלהם מגוף האישה, דרך השיליה, עלולה אף היא לגרום לסיבוכים עקב החוסרים הנוצרים בגוף האישה.
כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בעוברים או אפילו להפלה מוקדמת, וגם כדי להבטיח שמירה על בריאות האישה, מבוצעת סדרה ארוכה של בדיקות לאורך חודשי ההריון. זה מתחיל עם בדיקות לחץ דם, שתפקידן לפקח על האופן בו מתפתח ההריון ולזהות למשל מצבים של לחץ דם גבוה, שעלולה להוביל לסיבוכי רעלת ההריון. מכיוון ששני העוברים משתמשים במאגרי הברזל בגופה של האם, גדלים בצורה משמעותית הסיכויים לאנמיה – מצב בו רמות הברזל בגופה של האישה, כפי שמתגלה במהלך בדיקת דם, נמוכות מהמצב התקין. עוד נהוג לבצע בדיקת שתן, בעיקר במטרה לאתר דלקות אפשריות בדרכי השתן. סכנה נוספת הניצבת עבור האישה ההרה הוא צוואר רחם קצר, עקב הלחצים והעומסים המופעלים עליו. צוואר רחם קצר אפשר לזהות באמצעות בדיקת אולטרה סאונד וגינלי.
בשלבים מתקדמים יחסית של ההריון, נהוג לבצע בדיקות דם בתדירות גבוהה יחסית על מנת לבדוק האם האישה סובלת מסוכרת הריונית (בעיה נוספת שהסיכון לה עולה במקרה של לידת תאומים קרבה). בדיקת תקינות בריאותם של העוברים נעשית באמצעות ניטור לב אלקטרוני, שנעשה גם במהלך הלידה עצמה.
המטרה: לאתר מומים אפשריים
מכיוון שבהריונות מרובי עוברים יש סיכון מוגבר למומים מולדים ולהפרעות גנטיות – אותם חשוב כמובן לזהות מוקדם ככל האפשר – נהוג לבצע בדיקות שונות לסינון ולאבחון מצבים מהסוג הזה. חשוב לציין עם זאת שהריון מרובה עוברים עלול לפגוע ביעילותן של הבדיקות האלה, שלא בהכרח יגלו את עצם ההפרעה או המום בצורה ברורה או יציגו תמונה שאינה מדויקת לחלוטין.
בדיקות האבחון העיקריות נעשות למטרה של אבחון מומים מולדים והפרעות גנטיות הן בדיקת שליה ובדיקת מי שפיר. הבעיה העיקרית שבדיקות אלה כרוכות כשלעצמן בסיכון לא קטן עבור האם והעוברים.
עוד חשוב להיות עם האצבע על הדופק למשקל העוברים, וזאת עקב הסיכויים הגבוהים ללידה מוקדמת.
הכתבה באדיבות אתר twins.org.il
