התפתחות התינוק הוא הליך הדרגתי ומורכב, בו מגוון רחב של נקודות ציון. הבעיה היא שאצל ההורה הישראלי הממוצע, השלבים האלה כרוכים בלא מעט דאגה: הוא רוצה לדעת אם הוא פועל נכון, כיצד התינוק מתקדם והאם הוא אכן בקצב המצופה מבני גילו, או שמא נמצא באיחור התפתחותי. הליכה היא אחד השלבים המרכזיים, החשובים והמרגשים ביותר, אך היא כרוכה תמיד בציפייה ארוכה ולעיתים מייגעת.
קווים לדמותה של ההליכה
הליכה היא במידה רבה האתגר האולטימטיבי של התינוק, צעד שיכול להשלים את מסכת לימוד התנועה שלו: התהפכויות מהגב לבטן ולכיוון השני, זחילה על גחונו, זחילה על שש וכמובן שגם ישיבה. במצב התקין יעבור התינוק את כל השלבים האלה לפני שיהיה מוכן ללכת, מה שאמור להקל עליו לבצע את המשימה – השלבים השונים מתרגלים אצלו את כל הדרוש להליכה, למשל שיווי משקל, תנועתיות או דחיפה קדימה. עם זאת ייתכנו מקרים בהם הוא "מדלג" על שלב אחד או שניים וחוזר אליו לאחר מכן, או אפילו מבצע אותו במקביל להליכה.
בדרך כלל התינוק יתחיל ללכת בסביבות גיל שנה עד שנה וחצי. מיותר אולי לציין שלפני שהתינוק יכול ללכת הוא צריך לעמוד היטב, וגם לבצע שלבים שונים. בתחילה הוא יעבור מזחילה לעמידה תוך שהוא נאחז בפריטים שונים, בעיקר רהיטים (שחייבים להיות יציבים, שימו לב). לימוד נוסף וחשוב לא פחות הוא מעבר מעמידה לזחילה או לישיבה. התינוק עשוי ללכת בין הרהיטים כשהוא אוחז אותם, להישען בידו האחת ולנסות להגיע לחפץ בידו השנייה, ובסוף התהליך גם לעמוד לבדו.
כאשר התינוק מתחיל ללכת, אתם לא יכולים לצפות להליכה של יותר מדי צעדים בלי שהתינוק ייפול. זה טבעי ואין סיבה לדאגה. גם כאשר התינוק הולך לאחד הצדדים ולא קדימה, מדובר בתהליך הגיוני וטבעי.
תנו לתינוק את הקרדיט שלו
לא מעט הורים, מונעים על ידי הרצון "להדביק פערים" או "לקצר תהליכים", מנסים לסייע לילדם ללכת. בין השיטות ניתן ללמוד העמדה או הולכה של התינוק בעזרת הסיוע שלהם, או רכישת אביזרים ייעודיים דוגמת בימבה והליכון. הדעה המקובלת כיום היא שהשיטות האלה לא בהכרח מועילות, ואף עלולות להפריע לגדילה התקינה של התינוק. כשהוא משתמש באמצעי העזר כדי לאזן את עצמו, במקום לנסות לעשות זאת באופן טבעי, הדרך שלו להליכה העצמאית עלולה להפוך להיות ארוכה יותר. בנוסף לכך, באמצעות הנפילות המרובות מבין התינוק שהשד לא נורא כל כך. תינוק שמתנסה בכך עשוי להרגיש בטוח יותר בעצמו לבצע את הצעדים ואת המעברים השונים.
אז מה כן ניתן לעשות? ובכן, לא מעט דברים. קודם כל, כדאי להשתמש בגירויים שונים שיעודדו את התינוק לעשות את הצעדים הנדרשים מבחינתכם: במהלך זחילה של התינוק על שש, דוגמא, אפשר להרים גירוי חיצוני שעשוי לדרבן אותו להרים את ידו. יש מגוון רחב של תרגילים שניתן לבצע עם התינוק כדי לחזק אותו ולתרגל את כל מה שדורש תרגול בדרך להליכה העצמאית: כך למשל תרגילי "הפלות", על גבי משטחים עדינים ולא מאיימים, יכולים להפיג חלק מהחששות הטבעיים של התינוק. תרגיל נוסף שיכול לסייע הוא הזזה של הרהיט שהתינוק מחזיק בו לצדדים השונים (בצורה איטית ומבוקרת), מה שיאפשר לו לבצע איזון עצמי ובכך לשפר את שיווי המשקל שלו.
עצה נוספת היא לא להילחץ גם כאשר התינוק מתעכב ולא גדל על פי ה"ספר". לכל תינוק יש את הקצב שלו. אתם יכולים לפנות לחוות דעת או אבחון של מומחה בתחום כדי להיות רגועים, אבל אין בהכרח צורך לעשות יותר.
הכתבה באדיבות אתר התפתחות ילדים 0-15.co.il
